עקרונות השילוב

שהות והתנהלות חברתית בגן רגיל דורשת מילדים עם בעיות תקשורת שימוש במיומנויות מוטוריות, קוגנטיביות, ומעל הכל חברתיות – תקשורתיות. כידוע, דווקא תחומים אלה הם התחומים הקשים והלקויים יותר אצל הילדים שלנו. בכדי לסייע לפתח מיומנויות בתחומים הללו אנו נדרשים ללמד את הילד ולעזור לו לפתח כלים להתמודדות ולהבנת המצבים החברתיים והתקשורתיים.

אנו שואפים להגיע למצב בו הילד יסתכל וילמד מהסביבה בה הוא שוהה ויוכל להשתמש במה שהוא לומד בצורה ספונטנית ופרגמטית.

להלן מספר הדגשים שחשוב ליישם בזמן השילוב של הילד בגן הרגיל:

  1. חיבור התנהגות להקשר – בכל סיטואציה חברתית שבה נראה כי הילד אינו מבין את המצב ואינו פועל בהתאם לסיטואציה יש לפרש ולהסביר לו את המצב וללמד אותו כיצד עליו להתנהג באותה הסיטואציה.
  2. הפניית תשומת הלב של הילד למה שקורה בסביבה שלו, מה ילדים אחרים עושים, כיצד ילדים אחרים מדברים, התנהגויות של ילדים אחרים, התיחסות לרגשותיהם של הילדים האחרים בהקשרים חברתיים.
  3. לימוד הילד לאסוף אינפורמציה מהסביבה שלו שרלוונטית אליו ושהוא יכול להפיק ממנה ולפעול לפיה (לדוגמא: אם כל הילדים אוספים צעצועים כנראה שזה זמן לאסוף צעצועים יחד איתם. דוגמא נוספת: במידה ויש על שולחן האוכל כלי אוכל ומן המטבח יש ריח של אוכל- כנראה שהגיע זמן האוכל).
  4. הבנה של סיבה ותוצאה בתוך מצבים חברתיים- חשוב לסייע לילד לחבר בין משתנים שונים במצבים בהם לוקח הילד חלק ובמצבים בהם צופה מהצד. לדוגמא במידה והילד דחף ילד והילד השני נפל ובכה חשוב לחבר יחד עם הילד את הדחיפה לנפילה. לדוגמא ניתן להגיד לילד" X בוכה כי דחפת אותו".
  5. הבנה של רצף תהליכים בסיטואציה חברתית – חשוב לסייע לילד להבין את רצף הפעולות במצבים חברתיים, מה קודם למה, מדוע עושים קודם X ואחר כך Y. לדוגמא: כאשר הילד רוצה לשחק עם ילדים נוספים, קודם כל הוא צריך להציע להם לשחק איתו, אחר כך להציע להם באיזה משחק ישחקו, אחר כך לבחור מקום מתאים למשחק ולבסוף לשחק.
  6. הבנה שהילד הוא חלק מהקבוצה – חשוב שהילד יבין שהוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה בה הוא נמצא, ולכן עליו לפעול בהתאם לחוקים של הקבוצה ולפעול בהתאם לפעולות שלהם.
  7. התמדה בפעילות – על הילד להבין שכאשר הוא נמצא באינטראקציה חברתית מסוימת עם ילדים (משחק, שיחה) עליו להתמיד בפעילות לאורך זמן ואין הוא יכול לקום ולעזוב באמצע כי זה פוגע במהלך של הפעילות, הפעילות לא יכולה להמשיך בלעדיו. במקביל כאשר ילדים אחרים עוזבים את הפעילות באמצע עליו להבין שעכשיו צריך להפסיק את הפעילות שכן אין הוא יכול להמשיך בה ללא ילדים נוספים.

דרכי עבודה:

  1. הכנה מראש במידה ואפשר (הן מבחינת זמן והן מבחינת היכולת לצפות את המצב). לומר לילד מה הולך לקרות עכשיו, כיצד מתנהגים בסיטואציה, רצף של הפעילויות.
  2. תיווך בזמן אמת:
  • מתן חיזוקים כאשר הילד מצליח לפעול בצורה מקובלת חברתית, כאשר מוציא אינפורמציה מסביבתו וכו'. (יש לוודא שהחיזוק אינו מסיח את תשומת ליבו של הילד ואינו מפריע לאינטראקציה במידה וכן יש לחזק את הילד בסוף הפעילות).
  • התערבות של מבוגר כאשר מתקשה, ומתן סיוע לילד לפעול בצורה מקובלת, תוך נסיון להסביר בקצרה מה קרה ומה מצופה מהילד באותו מצב, או במידה וניתן, לתת תמיכה ותיווך שיסייעו לילד להבין מה התרחש סביבו.
  • מתן תיווך מילולי (ע"י הסבר על המצב החברתי או ע"י שאלות שיובילו את הילד להבנה של המתרחש סביבו ומקומו בתוך הסיטואציה).
  • הכוונה ופניה של הילד לילדים אחרים בסיטואציה.
  1. עיבוד המצב החברתי לאחר מכן:
  • שימוש בעזרים חזותיים- ציור של הסיטואציה ומה התרחש באותו מצב.
  • דגש על השלבים שבתוך הסיטוצאיה (מה הוביל למה).
  • דגש על פתרון בעיות- מה היתה הבעיה באותה סיטואציה ומה הוביל לפתרון הבעיה.
  • הוצאת מסקנות לפעם הבאה.
  1. יזימת מצב בו תחזור הסיטואציה הנלמדת שוב ומתן תיווך כך שהילד יישם מה שלמד ויגיע להצלחה לפי מה שלמד.
  • חשוב מאוד לשים לב שהתווך המילולי שניתן לילד עוזר לו להבין את הסיטואציה ולנסות, עד כמה שניתן שהילד יביא את הפתרונות ושהוא יתאר את המצב ופחות שהמלווה תכניס לו מילים לפה. בשלב מסוים במהלך היום חשוב לשבת עם הילד לבד ולעשות עיבוד למצב החברתי שקרה באותו יום (לבחור אחד בולט במיוחד) ולוודא שאכן הבין את הסיטואציה, את התהליכים החברתיים בסיטואציה וכיצד יש לפתור את הבעיה.

דוגמאות למצבים חברתיים בהם הילד יזדקק לסיוע:

  1. כאשר הילד נמצא עם עצמו ונראה כי לא מתעסק עם שום דבר, יש לאפשר לו מספר דקות לעשות זאת, אך אם לאחר מספר דקות הוא עדיין לא מוצא ענין, יש לעשות אחת מתוך האפשרויות הבאות:
  • לשאול אותו מה הוא רוצה לעשות.
  • לשאול אותו עם מי הוא משחק, ואם אומר שמשחק עם ילד מסוים (אבל הילד לא נמצא לידו) יש להסביר לו שהילד אינו משחק איתו.
  • להציע משחק קבוצתי עם שאר ילדי הגן.
  • אפשר לומר לילד שכשנמצאים בגן משחקים עם ילדים אחרים ולא לבד.
  • להראות לילד מה ילדים אחרים עושים ולהציע לו להצטרף לאחד מהם.
  1. כאשר הילד משחק עם ילדים אחרים והילדים עוזבים את המשחק והולכים למקום אחר בגן, הילד אינו שם לב וממשיך לשחק במשחק כאילו הילדים עדיין שם. אפשר לפעול לפי אחת מהאפשרויות הבאות:
  • לשקף את הסיטוצאיה ("אני ראיתי ששיחקת עם X ו Y ועכשיו הם הלכו ואתה ממשיך לשחק").
  • לשאול אותו עם מי הוא משחק ובמידה ואומר את שמות הילדים ששיחק איתם להסביר לו שהם הלכו. אם עונה שמשחק לבד לומר לו שראית שמקודם שיחק עם ילדים ולשאול מה קרה, למה הפסיקו.
  1. כאשר הילד משחק במשחק מסוים ולוקחים לו אותו, יש לחכות מספר רגעים ולראות האם הילד פונה לילד שלקח לו ומבקש את החפץ בחזרה, או פונה לגננת ומספר לה או שעובר לשחק במשהו אחר. יש להתערב רק אם הילד אינו מסתדר ואינו משיג את מה שרוצה או במידה ומוותר על החפץ והדבר חוזר על עצמו מידי יום:
  • לומר לו שראית ששיחק עם חפץ X ועכשיו החפץ לא אצלו. לשאול אותו מה קרה לחפץ ומה רוצה לעשות (לקבל אותו בחזרה, להשאיר אותו אצל הילדים). ניתן לדבר על כיצד מרגיש בסיטואציה.
  • לשאול אותו מה קרה ולחכות שיאמר שלקחו לו את המשחק ששיחק איתו ושהוא רוצה את המשחק בחזרה, ואז לעזור לו לגשת לילדים ולבקש את המשחק בחזרה (ניתן לומר לילד מה צריך לומר, או לעמוד מאחוריו וללחוש את המשפט ושהוא יחזור אחריך).
  1. כאשר יש מצב שבו הילד רוצה משחק מסוים מילד אחר ועומד לידו, מסתכל עליו ומנסה לחטוף לו בלי לבקש. יש לעשות אחת מהאפשרויות הבאות:
  • לעצור את הילד ולומר לו שאת רואה שהוא רוצה לשחק במשחק שX משחק איתו, ולעזור לו להבין את המצב שבו עליו או לחכות שהילד יסיים, או שישחקו במשחק ביחד. לעזור לו לפנות לילד במשפט מתאים ולוודא שמקשיב לתשובה של הילד.
  • לחכות שהילד יתמודד עם המצב לבד (יחטוף את החפץ מהילד) ולראות כיצד הילד השני מגיב. מיד להתערב ולומר לילד שראית שהוא לקח את החפץ מהילד השני ולעזור לו להבין שהתנהגות זו אינה מקובלת, היא לא חברתית ואסורה ולכן עליו להחזיר את החפץ ולחכות שיהיה תורו או לשחק ביחד.
  1. כאשר הילד משחק עם ילדים או מנהל איתם שיחה ובאמצע הוא קם ועוזב ופונה לפעילות אחרת. יש לעצור את הילד ולפעול לפי אחת מהאפשרויות הבאות:
  • לומר לו שראית שהוא שיחק עם X ו Y ועכשיו הוא כבר לא משחק איתם ולשאול אותו מדוע עזב את המשחק, האם אמר להם שהוא עוזב את המשחק, האם הם יכולים להמשיך את המשחק בלעדיו, כיצד הם מרגישים עכשיו כשהוא עזב את המשחק באמצע. לעזור לו לענות על השאלות השונות ולהגיע לפתרון הבעיה בכוחות עצמו.
  • לשאול אותו מה הוא עושה ולעזור לו להבין שהיה באמצע פעילות עם ילדים ועזב אותה באמצע. חשוב להבהיר לילד שזה בסדר שהוא לא רוצה יותר לשחק עם הילדים, אבל עליו לומר להם שהוא מפסיק לשחק איתם וכן במידה והתנהגות זו חוזרת על עצמה (חוסר התמדה של הילד בפעילות) יש להחזיר את הילד למשחק ולחזק אותו על הזמן הארוך ששהה בפעילות (כמובן יש לעזור לו לשחק במשחק ולהשאר שם לאורך זמן).
  1. כאשר רוצה לשחק עם ילדים והם אינם רוצים לשחק איתו, ולהפך, כאשר ילדים פונים אליו בבקשה לשחק איתם והוא אינו רוצה. יש להסביר לילד שזה בסדר שלפעמים לא רוצים לשחק עם ילדים אבל חשוב לדעת איך לעשות זאת ולדבר על הרגשות שמרגישים כאשר זה קורה.
  • במידה וילד פנה אליו והוא התעלם ממנו, יש להסב את תשומת ליבו לכך שהילד מדבר אליו לוודא שעונה לילד (אין הוא חייב להסכים לשחק). כדאי לדבר איתו אחר כך על כיצד הרגיש כשאמר לא וכיצד הוא חושב הילד השני הרגיש.
  • במידה ופונה לילד והילד אומר לו שאינו רוצה לשחק איתו, אבל הילד שלנו ממשיך לנסות לשחק איתו, יש להתערב ולשאול אותו האם שמע מה הילד אמר ולעזור לו להבין את המצב ושאין הוא יכול לשחק עם הילד מכיוון שהוא לא רוצה. במקביל יש לעזור לו למצוא פעילות אחרת. גם כאן כדאי לעשות עיבוד של המצב בשלב מסוים במהלך היום, לדבר עם הילד על כך שצריך להקשיב לילד השני ולפעול לפי מה שהוא אומר וכן לדבר על כיצד הרגיש כאשר הילד אמר לא רוצה לשחק איתו.
  1. כאשר הילד רוצה לשחק עם ילדים אחרים אך עומד לידם ונראה כי אינו יודע כיצד לגשת אליהם ומה לומר להם. יש לעשות אחת מהאפשרויות הבאות:
  • לשאול את הילד מה רוצה לעשות, ולחכות שיגיד שרוצה לשחק עם X (במידה ואומר שרוצה לשחק עם החפץ ולא עם שם הילד יש להבהיר לו שהילד משחק עם החפץ והוא יכול לשחק עם הילד ביחד). לאחר שענה תשובה אפשר לשאול אותו מה צריך לעשות (צריך לומר לילד שרוצה לשחק איתו) ולסייע לו במידת הצורך לפנות לילד.
  • לומר לילד שאת רואה שעומד ליד הילד השני והאם הוא עומד כאן כי רוצה לשחק איתו. במידה והילד אומר שכן אפשר לעזור לו לפנות לילד לבקש ממנו שישחקו ביחד (בעזרת modeling).

אופן ההתערבות של המלווה בסיטואציות חברתיות חוזר על עצמו ודומה בכל הסיטואציות, ולכן ניתנו כאן רק מספר דוגמאות למצבים חברתיים. חשוב שהמלווה תפנים את העקרונות המנחים ותפעל בהתאם בכל סיטואציה שתצוץ במהלך היום בגן. הנקודה המנחה העיקרית היא שברצוננו לעזור לילד להבין את התהליכים החברתיים ולהשתדל כמה שפחות לתת לילד את התשובות אלא לעזור לו לפתור את הבעיות בכוחות עצמו כאשר אנו נותנים לו את הכלים לפתרון הבעיה. בעזרת העיבוד החברתי שעושים ניתן לראות האם הילד הפנים את התהליכים וכמובן חיי היום יום וההתרחשויות שקורות במהלך היום ילמדו אותנו בצורה הטובה ביותר אם הילד הבין והפנים את הקורה סביבו.